שחפת קשה

שחפת (Tuberculosis, TB) היא מחלה זיהומית מדבקת קשה הפוגעת בעיקר בריאות אך גם בחלקים אחרים בגוף. ההדבקה במחלה זו היא על ידי חיידקים המועברים מאדם לאדם דרך חלקיקי טיפות באוויר (שיעול, התעטשות).

גורמים לשחפת

שחפת נגרמת על ידי הדבקה בחיידק (Myobacterium Tuberculosis) המועבר בחלקיקי נוזל דרך האוויר. רק אדם עם מחלת שחפת פעילה יכול להדביק אדם אחר. על אף היות השחפת מחלה מדבקת, לא קל להידבק בה. בדרך כלל הדבקה מתרחשת כאשר עובדים יחד או גרים עם מישהו שחולה במחלה.

אבחון שחפת

בבדיקה גופנית הרופא יבדוק נפיחות של קשריות לימפה ויאזין לריאות המטופל.

הדרך הפשוטה ביותר לאבחן שחפת כיום היא בדיקת עור הנקראת "מבחן טוברקולין" או "מבחן מנטו". בבדיקה זאת מוזרק חלבון הנקרא טוברקולין אל מתחת לעור. לאחר 48-72 שעות מתפתחת תגובה חיסונית לחלבון, הכוללת נפיחות ואדמומיות. התגובה תהיה חזקה יותר אצל מי שנחשף לחיידק השחפת. איש צוות רפואי ימדוד את קוטר הנפיחות ויקבע את תוצאות הבדיקה.

חשוב לציין כי הבדיקה אינה מדויקת. לעיתים יתקבלו תוצאות חיוביות אצל אנשים שלא נדבקו בנגיף או תוצאות שליליות אצל מי שנדבק בחיידק.

תוצאה חיובית במבחן טוברקולין מראה רק הידבקות בחיידק השחפת, לא מחלה פעילה. במקרה של תוצאה חיובית יש לבצע צילום רנטגן של החזה או בדיקת CT על מנת לבדוק האם המטופל חולה בשחפת פעילה. במקרה של מחלה פעילה מבצעים בדיקות ליחה כדי לוודא שמדובר בנגיף השחפת, וכדי להתאים את הטיפול התרופתי לזן הספציפי של הנגיף.

אם התקבלה תוצאה חיובית במבחן טוברקולין, אך אין מחלה פעילה, מומלץ לעבור טיפול מונע כדי שלא תתפתח מחלה פעילה.

סימפטומים של שחפת

בשלב הדגירה של השחפת אין סימפטומים והמחלה איננה מדבקת. השחפת יכולה להפוך לפעילה תוך מספר שבועות או אפילו תוך מספר שנים. בשלב הפעיל השחפ מדבקת וגורמת לתסמיני מחלה. חשוב לעבור טיפול מונע בשלב הדגירה על מנת למנוע הידבקויות נוספות והתפשטות של המחלה באוכלוסיה.

בין תסמיני מחלת השחפת:

  • שיעול הנמשך 3 שבועות או יותר.
  • שיעול עם דם בליחה.
  • כאבים בחזה, כאבים בזמן נשימה או שיעול.
  • ירידה במשקל.
  • תשישות.
  • חום גבוה.
  • חוסר תיאבון.
  • כאבים בעמוד השדרה.
  • דלקת קרום המוח.
  • חולשה בשרירי הרגליים.

דרכי טיפול בשחפת

מחלת השחפת דורשת טיפול תרופתי אנטיביוטי במשך 6-9 חודשים. בטיפול בשחפת פעילה משתמשים בדרך כלל בשילוב של כמה תרופות, ואילו בשלב הדגירה ניתן להשתמש בתרופה אחת בלבד. התרופות הנפוצות לטיפול בשחפת הן איזוניאזיד (Isoniazid), ריפאמפיציןן (Rifampin), אתמבוטול (Ethambutol), פיראזינאמיד (Pyrazinamide).

כמו בכל מקרה של נטילת תרופות אנטיביוטיות, חשוב מאוד להשלים את הטיפול גם אם מורגשת הקלה בתסמיני המחלה. זאת על מנת שהחיידק לא יפתח עמידות לטיפול האנטיביוטי.

 

במידה והנך סובל משחפת הנך עשוי להיות זכאי לזכויות מהמדינה, לפרטים נוספים בקר בעמוד