דלקת מפרקים שיגרונית(Rheumatoid arthritis) היא מחלה אוטואימונית, כרונית ורב מערכתית הפוגעת בעיקר במפרקים אך יכולה לפגוע באיברים נוספים בגוף. דלקת מפרקים שיגרונית יכולה להיות מחלה מגבילה וכואבת ולהוביל לבעיות תפקודיות ובעיות תנועה ללא טיפול נאות.

תהליך התפתחות המחלה מתחיל מתגובה דלקתית הנוצרת באזור המפרק שגורמת לתהליך תגובתי המוביל בסופו של דבר להרס הסחוס המפרקי ולעיוות המפרק. דלקת מפרקים שיגרונית יכולה לפגוע באיברים נוספים כמו הריאות והשכבה העוטפת אותן, השכבה העוטפת את הלב (Pericardium) והעיניים.

הגורמים לדלקת מפרקים שיגרונית

דלקת מפרקים שיגרונית היא סוג של מחלה אוטואימונית והגורם לה עדיין לא ברור לחלוטין. כמחצית ממקרי דלקת מפרקים שיגרונית הם גנטיים וקיימים מאפיינים גנטיים ידועים המגבירים את הסיכוי ללקות בה.

עישון הוא גורם סיכון ידוע המגביר את הסיכון ללקות בדלקת מפרקים שיגרונית. אין עדות לכך שהשפעות פיזיות ונפשיות גורמות להתפרצות המחלה.

אבחון של דלקת מפרקים שיגרונית

אבחון של דלקת מפרקים שיגרונית מתבצע בעזרת מספר בדיקות:

• דימות- צילום רנטגן בשלבים מוקדמים לא יראה ממצא חריג אך ככל שהמחלה מתקדמת יותר יכולים להיווצר פגמים בעצם הנראים בתצלום.
• בדיקות דם- מכיוון שמדובר במחלה אוטואימונית, קיימים נוגדנים הגורמים למחלה שניתן לזהות בבדיקת דם, אם כי העדר נוגדנים אינו שולל את קיום המחלה ויש חפיפה בין נוכחות הנוגדנים למחלות אוטואימוניות אחרות.

בנוסף, לצורך האבחון יש להתחשב במספר קריטריונים של המחלה: מספר המפרקים המעורבים, נוכחות של נוגדנים בבדיקת דם, נוכחות של חלבונים בדם המעידים על מצב דלקתי ומשך הדלקת במפרק.

מחלות נוספות הדומות לדלקת מפרקים שיגרונית צריכות להישלל במהלך האבחנה כמו לופוס, מחלת גאוט (שיגדון Gout,) ודלקת מפרקים ניוונית.

סימפטומים של דלקת מפרקים שיגרונית

קיימים מספר אתרים בהם דלקת מפרקים שיגרונית יכולה לפגוע:

• מפרקים – דלקת מפרקים המאופיינת במפרק חם, רגיש, אדמומי, נפוח ועם הגבלה בתנועה המופיעה בעיקר בבוקר עם התחלת תנועה ומשתפרת במהלך פעילות. לרוב המפרקים המעורבים הם מפרקים קטנים כמו מפרקי כפות הידיים, כפות הרגליים ועמוד השדרה, אך גם מפרקים גדולים יותר יכולים להיות מעורבים במחלה.
• עור – לעיתים מופיעים נודלים תת עוריים, שהן מעיין קשריות המופיעות מתחת לעור והן מאפיין דומיננטי של דלקת מפרקים שיגרונית.
• ריאות – מאופיינות בתהליך של פיברוזיס שהוא יצירה של רקמת חיבור והרס של הרקמה הריאתית התקינה.
• כליות – מאופיינת שקיעת חומרים בכליות (Amyloidosis)הגורמים לתהליך דלקתי כרוני.
• לב וכלי דם – חולי דלקת מפרקים שיגרונית הם בעלי נטייה מוגברת לטרשת עורקים ולהתפתחות אוטם שריר הלב ('התקף לב') ושבץ.

דרכי טיפול בדלקת מפרקים שיגרונית

לא קיימת תרופה שמרפאת את המחלה לחלוטין אך קיימים טיפולים שיכולים לשפר את הסימפטומים המאפיינים את המחלה כמו כאב ונפיחות במפרקים ולהאט את התפתחותה.

מבין הטיפולים התרופתיים הקיימים לטיפול בדלקת מפרקים שיגרונית:Prednisone, Gold, Remicade, Retuximab, Methotrexate.

 במידה וחלית בדלקת מפרקים שיגרונית אתה עשוי להיות זכאי לזכויות מהמדינה. לפרטים נוספים בקר בעמוד