דף הבית » אינדקס מחלות » דלקת העצם – אוסיומיאליטיס

דלקת העצם – אוסיומיאליטיס

דלקת העצם (Osteomyelitis) היא מצב בו יש זיהום ותהליך דלקתי בעצם או במח העצם. הגדרה זו רחבה ומכילה בתוכה מספר רב של מצבים. ניתן לסווג את דלקות העצם במספר דרכים: על פי האורגניזם שגרם לה, על פי הדרך שבה נגרם הזיהום, על פי מיקום הזיהום ועל פי משכו.

לרוב משך הזמן וצורת הזיהום (האם יש יצירת מוגלה או סקלורוזיס – תהליך שגורם להגברת צפיפות העצם) הם הגורמים המרכזיים שקובעים את סוג הדלקת.

זיהום יכול להגיע לעצם דרך זרם הדם או דרך פציעה חודרת כמו ניתוח או טראומה (למשל החלפת מפרק או שבר), אך הצורה הנפוצה ביותר במבוגרים נגרמת על ידי פציעה שחושפת את העצם לזיהום מקומי.

ברגע שהזיהום מגיע לעצם, תאי מערכת החיסון חודרים לאזור המזוהם ותוך כדי ניסיון לסלק את המחולל שגרם לזיהום הם פוגעים באופן עקיף ברקמת העצם. כתוצאה מכך יש חדירה של מוגלה לכלי הדם המזינים חלקים מהעצם ונוצרת פגיעה באספקת החמצן לאזורים אלותהליך זה גורם בסופו של דבר ליצירת אזורים מתים בעצם הנקראים Sequestra, אזורים אלו מהווים מצע לשגשוג חיידקים והם הבסיס לזיהום כרוני של העצם.

אוסטאומיאליטיס נוטה להתפתח בעצמות מסוימות כתלות בגיל. בילדים, בדרך כלל נפגעות העצמות הארוכות (עצמות הגפיים) ואילו במבוגרים בדרך כלל עצמות האגן והחוליות הן אלו שנפגעות יותר.

 הגורמים לדלקת העצם

הגורמים לדלקת העצם הם מזהמים חיידקיים. שכיחות החיידקים הנפוצים משתנה בהתאם לקבוצות גיל, כאשר החיידק הנפוץ ביותר כגורם לדלקת העצם הוא חיידק ה – S.aureus.

גורמי סיכון וקבוצות בסיכון לזיהום עצם במבוגרים יכולים להיות: זיהום בתעלת השורש בשן, מזריקי סמים וחולים שמטופלים בתרופות שמדכאות את מערכת החיסון. בילדים לא קיימת קבוצת סיכון עם נטייה מוגברת לפתח את הזיהום.

אבחון דלקת בעצם

אבחון אוסטאומיאליטיס נעשה לרוב על פי בדיקות דימות (כמו CT) בהן ניתן לראות מרכז פגוע בעצם עם הסתיידויות סביבו. בנוסף, ניתן לאבחן בעזרת בדיקת מיפוי עצמות בה ניתן לזהות את התהליך הדלקתי. על מנת לזהות את המחולל שגרם לזיהום נדרשת בדיקת ביופסיה של העצם.

סימפטומים של אוסטאומיאליטיס

התסמינים של דלקת העצם יכולים להיות מגוונים מאוד. התהליך מתפתח באופן מהיר יותר בילדים מאשר אצל מבוגרים והם חווים כאב או רגישות מעל לעצם הפגועה ואף יכולים לחוש בכאב חזק עד כדי קשיים בהזזת הגפה. סימפטומים נוספים שיכולים להופיע אצל ילדים הם: חום, צמרמורות ואודם באתר הדלקת.

אצל מבוגרים הסימפטומים מתפתחים בצורה הדרגתית וכוללים: בחילה, חום, צמרמורת, אדמומיות, נפיחות ונוקשות מעל לעצם הפגועה. באנשים שסובלים מסכרת, נוירופתיה פריפרית (פגיעה עצבית) או מחלה וסקולרית פריפרית (פגיעה בכלי דם) ייתכן שלא יופיעו סימני חום וכאב והסימפטום היחידי שיופיע הוא פגיעה ביכולת ההחלמה של רקמת העור מעל לעצם הפגועה.

דרכי טיפול

הטיפול המקובל בדלקת העצם הינו טיפול אנטיביוטי ממושך שמתאים לגורם המזהם ולהיסטוריה הרפואית של החולה, טיפול זה יכול להימשך לעיתים שבועות ואפילו חודשים. ניתן להחדיר צנתר מרכזי לצורך מתן האנטיביוטיקה ולעיתים יהיה צורך בניתוח לצורך הסרה של רקמת העצם הפגועה.

הסובלים מדלקת העצם לרוב זכאים למגוון זכויות מהמדינה, לבדיקת זכאותכם מלאו את טופס צור הקשר וקראו עוד בעמוד

נגישות