נוירופתיה (Neuropathy) היא הגדרה כללית של מחלה או הפרעה של מערכת העצבים. תאי עצב מאזורים שונים בגוף עלולים להיפגע בעקבות טראומה או מחלה.

ניתן לסווג את סוגי הנוירופתיה לפי מיקום תאי העצב הפגועים:

• בנוירופתיה פריפרית (Peripheral Neuropathy) תאי העצב הבעייתיים נמצאים מחוץ למוח הגולגולת והשדרה ומהווים חלק ממערכת העצבים הפריפרית. נוירופתיה מסוג זה עלולה להתבטא בבהונות, כפות רגליים, ירכיים, אצבעות, ידיים ועוד
• נוירופתיה קרניאלית (Cranial Neuropathy) מתרחשת בעקבות פגיעה באחד משנים עשר העצבים הקרניאליים. שני סוגים ספציפיים בקטגוריה זו הם נוירופתיה אופטית ונוירופתיה אודיטורית (שמיעתית)
• נוירופתיה אוטונומית (Autonomic Neuropathy) היא הפרעה של מערכת העצבים הלא רצונית (אוטונומית) האחראית על תפקוד הלב, פעילות שלפוחית השתן, מערכת העיכול, תפקוד מיני ועוד
• נוירופתיה מקומית (Focal Neuropathy) היא פגיעה בתא עצב יחיד, בקבוצת תאי עצב ספציפית או רק באזור מסוים בגוף

הגורמים לנוירופתיה

נזק לתאי עצב המביא לנוירופתיה עלול להיגרם מסיבות שונות. חלק מסיבות אלו הן:

• מחלת הסכרת היא הגורם העיקרי לנוירופתיה פריפרית. הסיכון לנוירופתיה פריפרית בעקבות סכרת גבוה יותר במטופל מבוגר יותר ובמשך מחלה ארוך יותר. נוירופתיה פריפרית בדרך כלל חמורה יותר במטופלים בעלי סכרת לא מאוזנת לאורך שנים, מטופלים בעלי עודף משקל או מטופלים עם יתר לחץ דם בעלי רמות שומנים גבוהות בדם
• חסר בויטמינים כגון ויטמין B12 וחומצה פולית
• מחלות אוטואימוניות כגון דלקת פרקים שגרונית, זאבת אדמנתית מערכתית ותסמונת גיליאן ברה (GBS)
• הדבקה חיידקית או ויראלית
• אלכוהוליזם עלול להביא לנוירופתיה פריפרית
• הפרעות תורשתיות שונות
• כימיקלים ורעלים כגון: תרכובות זהב, עופרת, ארסן, כספית וחומרי הדברה מסוימים
• תרופות מסוימות
• טראומה (תאונת דרכים, פגיעת ספורט וכו') או לחץ מתמיד על העצב הם גורם נפוץ לנוירופתיה
• גידולים ממאירים או שפירים בחוט השדרה או על העצבים עצמם

יש לציין כי בחלק מהמקרים לא ברור מהו הגורם לנוירופתיה.

אבחון נוירופתיה

תהליך האבחון תלוי בגורם לנוירופתיה ובתסמינים הספציפיים של המטופל:

• תחילה הרופא יברר לגבי היסטוריה רפואית של המטופל
• בהמשך הרופא יבצע בדיקה פיזית מקיפה לצורך הערכת חומרת הנוירופתיה. הבדיקה תכלול גם בדיקה נוירולוגית של רפלקסים ותפקודים תחושתיים ותנועתיים של המטופל
• בדרך כלל תהליך אבחון הנוירופתיה יכלול גם בדיקת דם. בדיקת הדם לא יכולה לאשר או לשלול קיום נוירופתיה, אלא משמשת לבדיקת גורמים אפשריים לתסמיני המטופל
• במצבים מסוימים המטופל יופנה לבדיקת דימות על מנת לאתר נזק או גורם ללחץ על עצב. בדיקות אפשריות לצורך כך הן: צילום רנטגן, טומוגרפיה ממוחשבת (CT) ותהודה מגנטית (MRI)
• בדיקות נוספות אפשריות בתהליך האבחון מטרתן לבדוק את התפקוד העצבי. קיימות שתי בדיקות נפרדות להולכה עצבית: בדיקת הולכה עצבית (NCT) ובדיקת השרירים (EMG)
• בחלק מהמקרים יהיה צורך בדגימת רקמה (ביופסיה) של תאי העצב. הדגימה נלקחת בדרך כלל מאזור העקב או מאזור פרק כף היד ונשלחת לבדיקה תחת מיקרוסקופ

סימפטומים של נוירופתיה

תסמיני המחלה בנוירופתיה תלויים בסוג הנזק העצבי הגורם לה.

סימפטומים נפוצים בנוירופתיה פריפרית הם:

• חוסר תחושה של כאב וטמפרטורה בעיקר בכפות הרגליים ובבהונות
• תחושת עקצוץ או שריפה בגפיים
• כאב חד ודוקר העלול להחמיר בלילה
• כאב בהליכה
• רגישות קיצונית למגע
• חולשה של השרירים וקושי בהליכה
• בעיות רציניות בכפות רגליים: כאבי פרקים, זיהומים וכו'

דרכי טיפול בנוירופתיה

חלק חשוב בהתמודדות עם נוירופתיה הוא טיפול בגורם שגרם לה: איזון סכרת במטופל, הסרת הגידול הלוחץ על העצב וכד'. הטיפול בתסמיני הנוירופתיה הוא בדרך כלל תרופתי. חלק מהתרופות הנמצאות בשימוש:

• משככי כאבים קלים כגון אקמול, אופטלגין ונורופן
• משככי כאבים חזקים יותר (אוקסיקודון, מורפין) לטיפול בכאב חמור יותר
• תרופות אנטי אפילפטיות כגון פרגאבאלין (Lyrica) וקרבמזאפין (Targetol)
• תרופות אנטי דיכאוניות ממשפחת ה-SNRI למשל סימבלטה (Cymbalta)

נוסף על כך, קיים טיפול בעזרת גירוי חשמלי (TENS, Transcutaneous Electrical Nerve Stimulation).

החולים בנוירופתיה לרוב זכאים לזכויות מהמדינה, לבדיקת זכאותכם מלאו את טופס צור הקשר וקראו עוד בעמוד