דף הבית » אינדקס מחלות » סרטן הדם לוקמיה

סרטן הדם לוקמיה

סרטן הדם – לוקמיה (Leukemia) הוא שם לקבוצת מחלות סרטניות שבדרך כלל מתפתחות במח העצם ומאופיינות במספר גבוה וחריג של תאי דם לבנים לא בוגרים שלא סיימו את תהליך ההתפתחות במח העצם ונקראים Blasts.

סיווג הלוקמיות

הסיווג הראשוני נעשה בין הצורה האקוטית (חריפה) לבין הצורה הכרונית:

  • לוקמיה אקוטית (Acute leukemia) – צורה זו מאופיינת בעליה מהירה במספר התאים הלא בוגרים בדם ,(Blasts) ייצור מוגבר של תאים אלו גורם לעומס על מח העצם ולפגיעה בייצור של תאי הדם התקינים והבוגרים. בגלל מהלך ההתפתחות המהיר, בלוקמיה חריפה דרושה התערבות טיפולית מהירה. צורה זו נפוצה יותר אצל ילדים.

 

  • לוקמיה כרונית (Chronic leukemia) – בדרך כלל מדובר בתהליך שמתפתח במשך חודשים או שנים. הלוקמיה הכרונית מאופיינת בעלייה הדרגתית בכמות כדוריות הדם הלבנות הבוגרות, שגשוג התאים הוא מהיר מאוד ביחס למצב התקין ומדובר בעליה בכמות של תאים חריגים שאינם תקינים.

במקרה הכרוני לרוב לא מטפלים בצורה מיידית אלא מבצעים מעקב וניטור של המטופל לפני החלטה על סוג הטיפול על מנת להבטיח יעילות מרבית של הטיפול. הצורה הכרונית של לוקמיה נוטה להופיע לרוב במבוגרים, אם כי באופן תיאורטי היא יכולה להופיע בכל קבוצות הגיל.

בנוסף, ניתן לסווג את סרטן הדם לפי סוג התאים שנפגעו:

לוקמיה לימפובלסטית (Lymphoblastic leukemia) – פוגעת בתאי האב במח העצם שיתפתחו ללימפוציטים, תאי מערכת החיסון שאחראים על הגנה מפני זיהומים.

לוקמיה מיאלובלסטת (Myeloblastic leukemia) – התאים שנפגעים הם תאי האב שיתפתחו לתאי דם אדומים, לטסיות ולחלק מתאי מערכת החיסון.

השילוב של שתי שיטות סיווג אלו יוצר 4 קטגוריות שונות של המחלות שנכללות תחת ההגדרה של סרטן הדם:

  • לוקמיה לימפובלסטית חריפה (ALL – Acute lymphoblastic leukemia).
  • לוקמיה לימפובלסטית כרונית (CLL – Chronic lymphoblastic leukemia).
  • לוקמיה מיאלובלסטית חריפה (ALL – Acute myeloblastic leukemia).
  • לוקמיה מיאלובלסטית כרונית (CLL – Chronic myeloblastic leukemia).

הגורמים ללוקמיה

הגורם לרוב הסוגים של סרטן הדם אינו ידוע. לוקמיה, כמו סוגי סרטן אחרים מתפתחת כתוצאה ממוטציה בDNA, מוטציות אלו יכולות להתרחש באופן ספונטני או כתוצאה מחשיפה לחומר מסרטן. גורמים שיכולים לגרום להגברת הסיכוי לחלות במחלה הם: חשיפה לקרינה מייננת, וירוסים מסוימים וכימיקלים כמו בנזן וכימותרפיה.

אבחון לוקמיה

אבחון המחלה נעשה על בסיס תסמינים אופייניים, ספירת דם ובדיקת מח עצם. קיימים מקרים מסוימים כמו לוקמיה בשלבים מתקדמים או מצב של רמיסיה (הפוגה מהמחלה) בהם ספירת הדם תהיה תקינה. במקרים מסוימים, ביופסיה של בלוטות לימפה תסייע באבחנה.

סימפטומים של לוקמיה

בעקבות שגשוג התאים החריגים במח העצם יש פגיעה בהתפתחות של התאים הנורמאלים בדם שתבוא לידי ביטוי בתסמינים הבאים: ירידה בכמות הטסיות שאחראיות לקרישת הדם תגרום להופעת דימומים, הופעת חבלות על העור ממכות קלות או באופן ספונטני ודימומים בעור. כמות תאי הדם הלבנים שתפקידם להילחם בפתוגנים תרד גם היא מה שיגרום לזיהומים חוזרים בחולים. ירידה בכמות תאי הדם האדומים תגרום להופעה של אנמיה וחיוורון.

תסמינים נוספים שיכולים להופיע: חום, הזעת לילה, עייפות, תסמיני שפעת, בחילה, תחושת מלאות במערכת העיכול (בעקבות הגדלת הכבד או הטחול) שיכולה לגרום לירידה במשקל ונפיחות בבלוטות הלימפה.

דרכי הטיפול בלוקמיה

רוב סוגי הלוקמיה מטופלים בטיפול תרופתי, בדרך כלל בשילוב של מספר תרופות כימותרפיות ותרופות נוספות כמו: Cyclophosphamide, Prednisone, Chlorambucil, Gleevec.

בחלק מן המקרים יש שילוב של טיפול קרינתי בנוסף לטיפול התרופתי.קיימים מקרים בהם ניתן לטפל בעזרת השתלת מח עצם.

הסובלים מלוקימה לרוב זכאים למגוון זכויות מהמדינה, לבדיקת זכאותכם מלאו את טופס צור הקשר וקראו עוד בעמוד

נגישות