חירשות

המונח הנמצא בשימוש כיום הוא לקות שמיעה (Hearing Loss). לקות השמיעה יכולה להתבטא באובדן חלקי או מלא, מולד או נרכש של יכולת השמיעה.מידת חומרת לקות השמיעה נמדדת על פי העוצמה הנדרשת כדי שהמטופל יוכל לשמוע את הצליל. כמו כן, יש משמעות לטווח התדירויות אותן המטופל מסוגל לקלוט.

תהליך השמיעה

מנגנון השמיעה ממוקם באוזן. גלי הקול מגיעים דרך האוזן החיצונית אל עור התוף. עצמות השמע שבאוזן התיכונה מגבירות את תנודות עור התוף, והמידע הנקלט מועבר לאיזורים מיוחדים במוח דרך עצב השמיעה שממוקם באוזן הפנימית הבנויה בצורת שבלול.

סוגים של לקויות שמיעה

ליקוי בהולכה של הצליל הינו לרוב ליקוי קל הנגרם עקב בעיה באוזן החיצונית או התיכונה. לעומת זאת, ליקוי עצבי נגרם מבעיה באוזן הפנימית או בעצב השמיעה עצמו. ליקוי מעורב הינו שילוב של ליקוי הולכתי ושל ליקוי עצבי.

הגורמים ללקות שמיעה

כיום ידוע על גנים שונים האחראים לחירשות מולדת. חירשות מולדת גנטית יכולה להתבטא מיד עם הלידה או להופיע בגיל מאוחר יותר. כארבעים אחוזים ממקרי החירשות המולדת נובעים מפגם בגנים הנקראים קונקסין 26 וקונקסין 30. במידה וכל אחד מההורים הינו נשא של אחד הגנים הללו, קיים סיכוי שהילד יהיה לקוי שמיעה בהיוולדו. יש לציין כי החירשות יכולה להופיע כבעיה בפני עצמה או כחלק מתסמונת גנטית הכוללת תסמינים נוספים.

לקות שמיעה נרכשת הינה לקות שאינה מולדת ומופיעה במהלך החיים. ליקויים אלו יכולים להתרחש בעקבות בעיה בהתפתחות האוזן או פגיעה הדרגתית בה. בנוסף, אירוע חד פעמי כגון רעש חזק או מחלה אצל ילדים (דלקת אוזניים, חזרת) יכולים להביא ללקות שמיעה. נוסף על כך, יש להימנע מנטילת מינונים גבוהים של תרופות אנטיביוטיות על ידי האם בהיותה בהריון וממתן מינונים גבוהים של תרופות אנטיביוטיות לתינוק.

במהלך החיים הבוגרים, גורמים נוספים מלבד תאונות ורעש חזק יכולים להביא ללקות שמיעה. תהליך ההזדקנות הטבעי מביא לירידה בשמיעה עם הגיל. בנוסף, מחלות שונות או גידולים על עצב השמיעה עלולים להביא לירידה בשמיעה ואף לחירשות.

אבחון לקות שמיעה

בגילאים צעירים קיימת חשיבות רבה לאיבחון מוקדם של לקויות שמיעה שכן הן עלולות להפריע להתפתחות השפה והתקשורת, ולכן בדיקת השמיעה מתבצעת כבר בסמוך ללידה. אחת הבדיקות לצורך זה הינה בדיקת פלט אקוסטי (OAE). גם סימנים התנהגותיים יכולים להעיד על יכולת השמיעה, למשל דיבור לא מובן של ילד מעל גיל שנתיים וחצי. במקרים של חשד ללקות שמיעה מומלץ לפנות לייעוץ.

אבחון שמיעה במבוגרים מתבצע גם באמצעות בדיקות אובייקטיביות-פיזיולוגיות (כמו ה-OAE) וגם באמצעות בדיקות סובייקטיביות. הבדיקה הסובייקטיבית מאפשרת שרטוט אודיוגרמה. האודיוגרמה הינה גרף המייצג באיזו עוצמה תדרים שונים צריכים להיות על מנת שהנבדק ישמע אותם. אדם החושש כי שמיעתו נפגעה יכול לפנות למכון שמיעה ולעבור אבחון מתאים.

דרכי התמודדות עם לקויות שמיעה

הטיפול בלקות השמיעה תלוי בנסיבות. חסימה של האוזן החיצונית ניתן לפתור בביקור אצל רופא אף-אוזן- גרון או בטיפול תרופתי מתאים. טיפול תרופתי ניתן במצבי דלקת וזיהום או במחלות מסויימות. חשוב לטפל בדלקות אלו בזמן על מנת למנוע סיבוכים שכן דלקות חוזרות עלולות לגרום נזק לעצמות השמע ועור התוף. מקרים חמורים עלולים להצריך טיפול ניתוחי.

דרך נוספת לסיוע ללקויי שמיעה היא באמצעות מכשיר שמיעה. המכשיר מגביר את עוצמת הקול ומעבד את הצליל על מנת לשפר את יכולת המטופל להבין דיבור. רוב המכשירים ממוקמים מאחורי האוזן ועוזרים בתיווך הצליל לאוזן החיצונית.

פעוטות הנולדים חרשים לחלוטין ומבוגרים שהתחרשו יכולים לעבור ניתוח השתלת שתל כוכליארי (Cochlear Implant), הנקרא גם שתל שבלול.התקן אלקטרוני זה מושתל באוזן הפנימית של המטופל ומהווה תחליף למנגנון השמיעה הטבעי. שתל כוכליארי מתאים כפתרון ללקות שמיעה מולדת או נרכשת.

לקווי שמיעה בישראל לרוב זכאים לזכויות מהמדינה, לבדיקת זכאותכם צרו עמנו קשר באמצעות טופס צור הקשר המצורף או בקרו בעמוד

נגישות