תסמונת כאב אזורי מורכב (Complex Regional Pain Syndrome, CRPS) מתאפיינת בכאב כרוני בדרך כלל ברגל או ביד. התסמונת מתפתחת בדרך כלל בעקבות פגיעה, ניתוח, שבץ או התקף לב ועם זאת, הכאב המתפתח בתסמונת זו בדרך כלל חמור יותר מהפגיעה ההתחלתית.

גורמים לתסמונת כאב אזורי מורכב

קיימים שני סוגים של תסמונת כאב אזורי מורכב המתאפיינים בתסמיני מחלה דומים: הסוג הראשון של התסמונת (Reflex Sympathetic Dystrophy Syndrome) הוא הנפוץ יותר ומתרחש בעקבות מחלה או פגיעה שאינה פוגעת ישירות בעצבים בגפה הכואבת. הסוג השני (Causalgia) מתרחש בעקבות פגיעה עצבית ספציפית. סוג זה מתאפיין בכאב חמור יותר וקשה יותר לטיפול.

רוב המקרים של תסמונת כאב אזורי מורכב מתרחשים בעקבות פגיעה חמורה ביד או ברגל כגון מעיכה, שבירה או קטיעה. התסמונת עלולה להיגרם גם בעקבות ניתוח, התקף לב, זיהומים ואפילו נקיעת קרסול. לחץ נפשי הוא גורם מתווך בתסמונת זו אך אינו המחולל שלה.

לא ברור עד הסוף כיצד פגיעות אלו גורמות לתסמונת כאב אזורי מורכב. כיום ההשערה היא כי התסמונת נובעת מתיאום לקוי בתפקוד מערכות העצבים המרכזית והפריפרית או בעקבות תהליכים דלקתיים לא תקינים.

אבחון תסמונת כאב אזורי מורכב

אבחון התסמונת מתבסס בעיקר על הבדיקה הגופנית וההיסטוריה הרפואית של המטופל. אין בדיקה אחת המאפשרת לאשש אבחנה של התסמונת, אך בדיקות שונות עשויות לספק מידע חשוב:

• צילום רנטגן (X-Ray) ומיפוי עצמות לאיתור שינויים בעצם בגפה הפגועה.
• בדיקת מערכת עצבים הסימפתטית לאיתור הפרעות עצביות.
• תהודה מגנטית (MRI) יכולה לעזור באיתור שינויי רקמה.
• בדיקות אלקטרומיוגרפיה (EMG) ובדיקת הולכה תחושתית.

סימפטומים של תסמונת כאב אזורי מורכב

תסמיני המחלה משתנים ממטופל למטופל ועשויים להשתנות עם הזמן.

בין תסמיני המחלה של תסמונת כאב אזורי מורכב:

• תחושת כאב שורף או פועם בדרך כלל ביד, רגל או קרסול.
• רגישות למגע או לקור.
• אדמומיות האזור הפגוע.
• נפיחות של האזור הכואב שאינה מוסברת על ידי מצב רפואי אחר.
• שינוי בטמפרטורת העור: לפעמים מזיע ולעיתים קר.
• שינויים בצבע העור: לבן, מנומר, אדום, כחול.
• שינוי במרקם העור העלול להיות עדין, דק ובוהק יותר באזור הפגוע.
• שינויים בשיער ובציפורניים.
• מפרקים נוקשים או נפוחים.
• התכווצויות, חולשה ואיבוד רקמת שרירים.
• יכולת מופחתת להניע את הגפה הפגועה.

מצוקה נפשית עלולה להחמיר את הכאב ובמקרים מסוימים הכאב עלול להתפשט לגפה נוספת. בחלק מהמקרים תסמיני המחלה חולפים מעצמם ללא טיפול ולעומת זאת במקרים אחרים התסמינים עלולים להמשך חודשים ואף שנים.

דרכי טיפול בתסמונת כאב אזורי מורכב

ככל שהטיפול בתסמונת יתחיל מוקדם יותר כך הוא יהיה יעיל יותר. בשלב מסוים חלק מתסמיני המחלה הופכים לבלתי הפיכים ואז הטיפול יעיל פחות. טיפול בחודשים הראשונים לאחר הופעת התסמינים מאפשר שיפור משמעותי ואף הפוגה בתסמינים.

הטיפול מותאם באופן ספציפי לתסמיני המטופל וכולל בדרך כלל שילוב של מספר סוגי תרופות:

• משככי כאבים מגוונים.
• תרופות אנטי דיכאוניות.
• תרופות נגד פרכוסים.
• קורטיקוסטרואידים (Prednisolone) שמפחיתים דלקת ומשפרים את תנועתיות הגפה.
• תרופות נגד דלדול עצם כגון קלציטונין (Calcitonin).
• הזרקת תרופות חוסמות מערכת עצבים סימפתטית.
• קטמין תוך ורידי.

בנוסף, קיימים כמה טיפולים תומכים שעשויים להפחית את חומרת הסימפטומים:

• חום וקור לאזור הפגוע. קור עשוי להפחית נפיחות והזעה, בעוד שחום עשוי לעזור במקרים בהם הגפה קרה.
• משככי כאב מקומיים להפחתת רגישות העור, למשל זוסטריקס (Zostrix).
• פיזיותרפיה בשלבי מחלה מוקדמים.
• טיפול בעזרת גירוי חשמלי (Transcutaneous Electrical Nerve Stimulation, TENS).
• ביופידבק.
• גירוי של חוט השדרה על ידי אלקטרודות לשיכוך הכאב.

חזרה של התסמינים לאחר הפוגה אפשרית בעקבות חשיפה לקור או לחץ נפשי חמור. במקרה של חזרת התסמינים מטפלים במינונים נמוכים של תרופות נוגדות דיכאון או תרופות אחרות.

במידה והנך סובל מתסמונת כאב אזורי מורכב הנך עשוי להיות זכאי לזכויות מהמדינה, לפרטים נוספים בקר בעמוד