קרדיומיופתיה (Cardiomyopathy) היא מחלה המאופיינת בירידה מדודה ביכולת התכווצות שריר הלב שלרוב מובילה לאי – ספיקת לב (Heart failure). התסמינים האופייניים של קרדיומיופתיה הם קוצר נשימה ובצקות (הצטברות נוזלים) פריפריות, בעיקר בגפיים התחתונות. חולי קרדיומיופתיה נמצאים בסיכון להפרעות קצב ולמוות פתאומי על רקע לבבי.

סיווג קרדיומיופתיה

ניתן לסווג את המחלה לשלוש קבוצות:

• קרדיומיופתיה מורחבת (Dilated cardiomyopathy) – הנפוצה ביותר, מצב בו הלב הופך חלש ומוגדל ואינו מסוגל להזרים דם בצורה יעילה. הירידה ביכולת תפקוד הלב משפיעה על הריאות, הכבד ומערכות נוספות בגוף.
• קרדיומיופתיה היפרטרופית (Hypertrophic cardiomyopathy) – מחלה ראשונית של שרירי הלב, בה חלק מהשריר מתעבה ללא סיבה ברורה, מחלה זו היא גורם נפוץ למוות פתאומי מסיבה לבבית ולרוב מופיעה ללא תסמינים מוקדמים.
• קרדיומיופתיה רסטריקטיבית (Restrictive cardiomyopathy) – זוהי הצורה הנדירה ביותר, מצב בו דפנות הלב נוקשים והלב מוגבל בהתכווצות וביכולת ההתמלאות שלו בדם.

בנוסף, קיימת חלוקה נוספת המבחינה בין קרדיומיופתיה ראשונית אשר משפיעה על הלב בלבד ובין קרדיומיופתיה שניונית שמופיעה כתוצאה ממחלה ומשפיעה על חלקים נוספים בגוף מלבד הלב.

הגורמים לקרדיומיופתיה

הגורמים לקרדיומיופתיה תלויים בסוג המחלה:

• קרדיומיופתיה מורחבת- למרות שברוב המקרים לא קיימת סיבה ברורה להתפתחות המחלה, היא ככל הנראה מתפתחת בעקבות נזק הנגרם לשריר הלב כתוצאה מטוקסין (רעלן) או גורם מזהם כלשהו. גורמים נוספים הם שינויים הנוצרים ברקמה בעקבות אוטם בשריר הלב ('התקף לב') או כתוצאה ממחלה ויראלית בשריר הלב, הריון, שתיית אלכוהול, מחלות תירואיד (בלוטת התריס) ומחלות אוטואימוניות.
• קרדיומיופתיה היפרטרופית- ידוע שקיים גורם גנטי הגורם להופעת המחלה.
• קרדיומיופתיה רסטריקטיבית-ניתן לחלק את הגורמים לגורם ראשוני- כתוצאה מאנדוקרדיטיס ומחלות נוספות וגורם משני – כתוצאה ממחלות המערבות את כל הגוף כמו עמילואידוזיס וסרקואידוזיס.

אבחון קרדיומיופתיה

ניתן לזהות הגדלה של הלב בעזרת צילום רנטגן, ולעיתים ניתן להבחין בנוכחות של תפליט פריקרדיאלי (נוכחות של נוזל בין קרום הלב ללב). בדיקות דימות נוספות כמו MRI של הלב יכולות להיות מועילות באבחנה של חולים עם קרדיומיופתיה מורחבת.

בבדיקת א.ק.ג. לרוב ניתן לראות דפוס לא תקין ומאפיינים כמו קצב לב מהיר, פרפור פרוזדורים והפרעות קצב חדריות אך שינויים אלו אינם ספציפיים לקרדיומיופתיה ויכולים להופיע במצבים נוספים. בבדיקת אקו-לב ניתן לזהות פגמים בתנועות שריר הלב או תפליט פריקרדיאלי.

בדיקות גנטיות הן בעלות חשיבות רבה מכיוון שקיימת מוטציה ידועה הגורמת לקרדיומיופתיה מורחבת ומכיוון שידוע שקיים בסיס גנטי חזק הגורם לקרדיומיופתיה היפרטרופית.

סימפטומים של קרדיומיופתיה

תסמיני קרדיומיופתיה יכולים להיות דומים מאוד לסימפטומים של כל מחלת לב. כאבים בחזה הם סימפטום נפוץ, ובמקרים קלים של קרדיומיופתיה החולים יכולים להיות אסימפטומטיים. במקרים חמורים של קרדיומיופתיה יכולים להופיע אי ספיקת לב, הפרעות קצב, תסחיפים ובמידה וקיימת מחלה הגורמת להופעת קרדיומיופתיה כגורם שניוני יכולים להופיע תסמינים רב מערכתיים בהתאם למחלה.

בקרדיומיופתיה מורחבת לרוב לא יופיעו תסמינים שיגרמו לפגיעה באיכות החיים של החולה, ובאחוז קטן מהמקרים יכולים להופיע תסמינים משמעותיים הכוללים קוצר נשימה, עילפון וכאבים בחזה במקרה שהחולה סובל ממחלת לב איסכמית (כלומר, עבר אירוע של אוטם בשרירי הלב בעבר).

דרכי טיפול בקרדיומיופתיה

הטיפול תלוי בסוג הקרדיומיופתיה ממנה החולה סובל ומדרגת המחלה. הטיפול מתבסס על:

• טיפול תרופתי בתרופות כמו: Tritace, Aspirin, Normiten, Digoxin.
• השתלת קוצב לב (Pacemaker) או השתלת דפיברילטור (Defibrillator) במידה והחולה סובל מהפרעות קצב.
• Ventricular assist device (LVAD) – משמש לטיפול בחולים הסובלים מאי ספיקת לב קשה.
• Ablation – משמש לטיפול בחולים הסובלים מהפרעות קצב קשות שאינן נשלטות בצורה תרופתית או בעזרת היפוך.

במידה וחלית בקרדיומיופתיה אתה עשוי להיות זכאי לזכויות מהמדינה. לפרטים נוספים בקר בעמוד