עיוורון

עיוורון (Blindness) הוא שם כולל למגוון מצבים בהם חוש הראייה נפגם. עיוורון מוחלט מוגדר כחסר מלא בקליטה וראייה של אור או של צורות. תיאור חומרת אובדן הראייה וההגדרה של עיוורון מתבצעים על פי סולמות הערכה שונים.

לעיתים, המונח עיוורון משמש כהגדרה כללית גם למצבים בהם יש פגיעה ראייתית, אך רמה מסוימת של יכולת ראיה עדיין נשמרת. קיימות דרגות שונות של אובדן ראיה חלקי: חישה של אור בלבד (יכולת לזהות מקור אור ולהבדיל בין אור לחושך) ופגיעות שונות שמשאירות שדה ראיה מוגבל.

הגורמים לעיוורון

לאובדן ראיה מוחלט ובלתי הפיך יכולים להיות מספר רב של גורמים, הסיבות הנפוצות הן:

  • קטרקט – עכירות של עדשת העין שגורמת לפגיעה בראייה.
  • גלאוקומה – קבוצת מחלות שמאופיינות על ידי פגיעה בעצב הראייה בעקבות לחץ תוך עייני מוגבר.
  • ניוון מקולרי (Macular degeneration) – תהליך ניווני שפוגע במרכז שדה הראייה בעקבות נזק לרשתית.
  • עכירות הקרנית (Corneal opacification).
  • רטינופתיה סוכרתית – נגרמת כתוצאה מסיבוכי מחלת הסוכרת.
  • עיוורון מילדות.
  • גרענת (Trachoma) – מחלה זיהומית מדבקת של העין. נגרמת על ידי חיידק הכלמידיה.
  • עיוורון נהרות (Onchocerciasis) – מחלה זיהומית שנגרמת על ידי פרזיט וגורמת לגירוד, להופעת גבשושיות מתחת לעור ולעיוורון.

קיימות קבוצות בסיכון מוגבר להתפתחות עיוורון: חולי סכרת, חולים במחלות עיניים, אנשים שעברו שבץ מוחי, חולים לאחר ניתוח עיניים ופגים.

 אבחון עיוורון

עיוורון יכול להופיע בדרגות חומרה שונות, במידה והעיוורון אינו מוחלט רופא העיניים יכול לבצע מספר בדיקות שיבדקו את חדות הראיה, תפקוד השרירים סביב העין ותגובת האישונים לאור על מנת להעריך את חומרת הנזק. בדיקת עיניים מקיפה תוכל לקבוע את הגורם לעיוורון.

 סימפטומים של עיוורון

במצב של עיוורון מוחלט, החולה מאבד את כושר ראייתו לחלוטין.

במידה ויש אובדן ראייה חלק מהתסמינים שיכולים להופיע הם: ראייה מעורפלת, חוסר יכולת לזהות צורות, ראייה של צלליות בלבד, ראיית לילה ירודה, Tunnel vision (נגרמת בעקבות התנוונות של שדה הראייה ההיקפי כך ששדה הראייה שנותר הוא מעגלי ודמוי מנהרה).

 דרכי טיפול והתמודדות עם עיוורון

ניתן לטפל בחלק מהמחלות שגורמות לעיוורון על מנת למנוע את התקדמות המחלה: בקטרקט ניתן לטפל בניתוח ובטיפול עקבי והדוק ניתן להימנע מהידרדרות למצב של אובדן ראיה. כמו כן, במקרים של גלאוקומה וניוון מקולרי אבחנה וטיפול מוקדם יעזרו להאט את קצב התקדמות המחלה ובמניעה של אובדן ראיה מוחלט.

לא קיים טיפול לאובדן ראיה מוחלט ובלתי הפיך, אך קיימות אופציות לשיפור איכות החיים ולהתמודדות עם המצב החדש, לצורך כך דרושה הסתגלות של החולה לאורח חיים שונה וללמידת מיומנויות חדשות כמו:

  • לימוד קריאת כתב ברייל.
  • היעזרות בכלב נחייה.
  • התקנת מכשירים ברחבי הבית שיסייעו בניידות ובהתמצאות החולה.
  • ארגון סביבת המחייה של החולה בצורה שתהייה נוחה לגישה.
  • לימוד וזיכרון המיקום של חפצים ברחבי הבית.

הסובלים מעיוורון לרוב זכאים למגוון זכויות מהמדינה, לבדיקת זכאותכם מלאו את טופס צור הקשר וקראו עוד בעמוד

נגישות