דף הבית » אינדקס מחלות » תסמונת אספגר

תסמונת אספגר

תסמונת אספגר (Asperger syndrome)היא לקות השייכת לקבוצת ההפרעות של הספקטרום האוטיסטי. תסמונת זו מאופיינת בקשיים משמעותיים ביצירת קשרים חברתיים ובקשיים בהבנת תקשורת לא מילולית כמו הבנת הבעות פנים למשל, בשילוב עם דפוסים התנהגותיים קבועים החוזרים על עצמם. תסמונת אספרגר שונה משאר הפרעות הקשת האוטיסטית בכך שהיכולות המילוליות והקוגניטיביות של הלוקה בה לא נפגעות.

הגורמים לתסמונת אספרגר

הגורם לתסמונת אספרגר אינו ידוע במדויק. למרות מחקרים המראים שקיים ככל הנראה בסיס גנטי, השערה זו עדיין לא הוכחה ולא נמצא הגן הספציפי שאחראי להופעה של תסמונת אספרגר.

אבחון תסמונת אספרגר

הקריטריונים לאבחנת תסמונת אספרגר הם: הפרעה ביצירת קשרים חברתיים ודפוסי התנהגות, דפוסי פעילות החוזרים על עצמם ודפוסי עניין מצומצמים, ללא הופעה של בעיות התפתחות קוגניטיבית וללא פגיעה בתפקוד היומיומי.

האבחנה נעשית לרוב בטווח הגילאים 4-11, בעזרת הערכה מקיפה המתבצעת על ידי צוות רב מקצועי שצופה בנבדק במגוון מצבים. האבחנה כוללת הערכה נוירולוגית, הערכה גנטית ובדיקות קוגניציה כמו: בדיקות תפקוד פסיכו – מוטורי, בדיקות תקשורת מילולית ותקשורת לא מילולית, בדיקות דרך למידה ובדיקות כישורים המאפשרים חיים עצמאיים. האבחנה הסופית משלבת ראיון עם הורי הנבדק וראיון על בסיס משחק עם הילד הנבדק.

איחור באבחנה או מתן אבחנה לא נכונה יכול לפגוע בהתפתחות הנבדק ובמשפחתו. מתן טיפול תרופתי להפרעה אחרת עשויה להחמיר את ההפרעה האמיתית. ילדים רבים הלוקים בתסמונת אספרגר מאובחנים בתחילה כלוקים בהפרעות קשב וריכוז (ADHD).

האבחנה בגיל מבוגר קשה יותר, מכיוון שמאפייני בדיקות האבחון מותאמים לאבחון ילדים. האבחנה בגיל מבוגר תלויה בבדיקה קלינית של הנבדק ובמעבר על ההיסטוריה הרפואית שלו, בדגש על הפרטים מגיל צעיר.

סימפטומים של תסמונת אספרגר

הורים לילד הלוקה בתסמונת אספרגר יכולים לרוב לזהות שינוי בהתפתחות של ילדם החל מגיל שנתיים וחצי. בבדיקות התפתחות שגרתיות על ידי רופא ילדים יכולים להתגלות ממצאים שידרשו בדיקות נוספות.

מכיוון שתסמנות אספרגר היא סינדרום, היא מאופיינת על ידי מספר סימפטומים המופיעים בתחומים שונים:

  • תקשורת חברתית – הבסיס לבעיה זו הוא חוסר יכולת לבטא אמפתיה (היכולת לזהות מהו המצב הנפשי של האדם שמשוחחים איתו ולהזדהות עימו). מאפיינים נוספים שיכולים להופיע הם בתחום התקשורת הלא מילולית כגון קושי בהבנת הבעות פנים וביצירת קשר עין.
  • תחומי עניין מוגבלים ודפוס התנהגות החוזר על עצמו – מתאפיין בחזרה על רוטינות ו"טקסים" קבועים, בנוסף קיים מאפיין תנועתי קבוע כמו תנועות ידיים או תנועת הגוף כולו בדפוס מסוים, זיכרון רב של מידע בתחומים יחסית מצומצמים יחד עם צורך להבין לעומק את הנושא, לרוב ניתן לזהות התנהגות זו עד גיל 6.
  • דיבור ושפה – אנשים הלוקים בתסמונת אספרגר אינם חווים קושי בהתפתחות הדיבור, אך תיתכן בעיה בתהליך רכישת השפה. המאפיינים הם: פירוש מילולי של ביטויים, חוסר הבנה של ניואנסים (הבדלים עדינים בשפה), שימוש במטאפורות המובנות רק לחולה, דיבור רשמי, אינטונציה ייחודית, קצב דיבור ייחודי, אקולליה (חזרה על מילים שנאמרו על ידי אדם אחר).
  • מוטוריקה וחישה – הלוקים בתסמונת אספרגר הם בדרך כלל בעלי יכולת שמיעה ותפיסה ויזואלית גבוהה.
  • תפקודים ניהוליים – פגיעה בתפקוד הניהולי יכול לבוא לידי ביטוי בקושי ביכולת לתכנן ולנהל, בקושי בהכנת שיעורי בית, חוסר תשומת לב לזמן ובעיות נוספות שלעיתים יכולות להיתפס על ידי הסביבה כעצלות או חוסר מוטיבציה של החולה. בנוסף, תיתכן בעיה במגורים עצמאיים מכיוון שדרושה לצורך כך יכולת תפקודית ניהולית.

 דרכי טיפול

מטרת הטיפול בתסמונת אספרגר היא לטפל בסימפטומים שמפריעים למטופל ולימוד של כישורים חברתיים, כישורים תקשורתיים וכישורים מילוליים המקובלים חברתית ושאינם נרכשים באופן עצמאי.

טיפול תרופתי – לא קיימת תרופה שמטפלת באופן ישיר בסימפטומים המרכזיים של תסמונת אספרגר, אך קיים טיפול תרופתי לתופעות הנוטות להופיע יחד עם תסמונת אספרגר בשכיחות גבוהה, חלק מן התרופות המשמשות לטיפול הן: Concerta, Ritaline, Desipramine.

הלוקים בתסמונת אספגר לרוב זכאים למגוון זכויות מהמדינה, לבדיקת זכאותכם מלאו את טופס צור הקשר וקראו עוד בעמוד

נגישות