אנמיה

אנמיה מוגדרת כירידה בכמות כדוריות הדם האדומות או ירידה בכמות ההמוגלובין (החלבון שאחראי לנשיאת חמצן) בדם. הגדרה נוספת לאנמיה היא ירידה ביכולת הדם לשאת חמצן.

הגורמים לאנמיה

קיימים שלושה סוגים של אנמיה:

  • אנמיה כתוצאה מאובדן דם – נגרמת מטראומה, ניתוחים, אובדן רב של דם במהלך המחזור החודשי בנשים או כתוצאה מדימום המגיע ממערכת העיכול.
  • אנמיה כתוצאה מייצור מופחת של תאי דם אדומים – נגרמת מחוסר בברזל, מחוסר בוויטמין B12, ממחלת התלסמיה Thalassemia)- מחלה הפוגעת בתהליך יצירת ההמוגלובין) וממאירויות שמקורן במח העצם.
  • אנמיה כתוצאה מפירוק מוגבר של תאי דם אדומים – נגרמת מאנמיה חרמשית(Sickle – cell anemia, מחלה תורשתית המאופיינת בפגם במבנה של תאי הדם האדומים), מזיהומים כמו מלריה וממחלות אוטואימוניות נוספות.

בנוסף, ניתן לסווג אנמיה גם על פי גודל תאי הדם ועל פי כמות ההמוגלובין בתאים – אנמיה עם תאי דם גדולים נקראת אנמיה מאקרוציטית (Macrocytic anemia) , אנמיה עם תאי דם בגודל תקין נקראת אנמיה נורמוציטית (Normocytic anemia) ואנמיה עם תאי דם קטנים נקראת אנמיה מיקרוציטית (Microcytic anemia).

אבחון אנמיה

אבחון של אנמיה מתבצע בעזרת ספירת דם שכוללת ספירת כמות תאי הדם האדומים ובדיקת ערכי המוגלובין. בגברים אנמיה מוגדרת כערך של המוגלובין פחות מ 14 mg/dl ובנשים כערך של פחות מ 12 mg/dl. במהלך העיבוד של הדם בבדיקת הספירה, המכשיר מודד את גודל כדוריות הדם האדומות, נתון זה עוזר באבחון הסיבה להתפתחות האנמיה. לעיתים, משטח דם יכול לעזור באבחנה גם כן.

סימפטומים של אנמיה

אנמיה יכולה להיות אסימפטומטית בהרבה אנשים. כאשר האנמיה מתפתחת באופן איטי התסמינים יכולים להיות מעורפלים ולכלול עייפות, חולשה, קוצר נשימה במאמץ, קושי בריכוז וחוסר סבילות במאמץ. אנמיה המתפתחת באופן חד יכולה לגרום לבלבול, תחושת עילפון וצמא מוגבר.

במקרים חמורים של אנמיה, הגוף יגביר את תפוקת הלב על מנת לנסות לפצות על המחסור בהמוגלובין וכתוצאה מכך יכולים להופיע תסמינים כמו דפיקות לב מהירות (Palpitations), תעוקת חזה (במידה וקיימת מחלת לב קודמת), צליעה לסירוגין ותסמיני אי ספיקת לב.

בבדיקה גופנית, ניתן לראות חיוורון, אם כי זהו תסמין לא ספציפי ולא ניתן לאבחן על פיו. יכולים להופיע סימפטומים נוספים כתלות בגורם לאנמיה כמו צהבת כאשר האנמיה נובעת מפירוק מוגבר של תאי דם אדומים (אנמיה המולטית).

דרכי הטיפול באנמיה

הטיפול באנמיה תלוי בגורם לאנמיה ובחומרתה. הטיפול בויטמינים שנלקחים פומית (דרך הפה) או בזריקה דרך השריר יכולים למלא חסרים ספציפיים כמו: Iron, Vitamin B12. בנוסף, ניתן לתת ברזל בצורה ורידית כמו Venofer. טיפולים נוספים הקיימים הם : מתן מנות דם במקרים של רמות המוגלובין נמוכות מאוד ומתן הורמון שיעורר ייצור של תאי דם חדשים.

הסובלים מאנמיה לרוב זכאים למגוון זכויות מהמדינה לבדיקת זכאותכם מלאו את טופס צור הקשר וקראו עוד בעמוד

נגישות